מהי פיברומיאלגיה?
פיברומיאלגיה (Fibromyalgia), המכונה בעברית גם דאבת השרירים, היא תסמונת כרונית המתאפיינת בעיקר בכאב מפושט בגוף, רגישות מוגברת לכאב, עייפות והפרעות שינה. אצל חלק מהאנשים מופיעים גם קשיים בריכוז ובזיכרון ותסמינים נוספים.
פיברומיאלגיה אינה נחשבת כיום למחלה דלקתית קלאסית ואינה גורמת לנזק למפרקים או לשרירים. בשנים האחרונות מצטברות עדויות מחקריות למעורבות אפשרית של מערכת החיסון ושל מנגנונים אוטואימוניים אצל חלק מהמטופלים, אך הנושא עדיין נמצא במחקר.
כיום פיברומיאלגיה נחשבת לאחד המצבים המרכזיים הקשורים לכאב נוציפלסטי (Nociplastic pain) – כאב הקשור לשינויים באופן שבו מערכת העצבים מעבדת ומווסתת אותות כאב. לצד זאת, המחקר ממשיך לבחון מנגנונים נוספים המעורבים בתסמונת.
תסמינים אפשריים
התסמין המרכזי הוא כאב מפושט ומתמשך באזורים שונים בגוף. עוצמת הכאב ואופיו יכולים להשתנות לאורך הזמן.
תסמינים שכיחים נוספים כוללים:
- עייפות, לעיתים משמעותית
- שינה שאינה מרעננת והפרעות שינה
- קשיים בריכוז ובזיכרון, המכונים לעיתים "ערפל פיברו"
- נוקשות
- כאבי ראש ומיגרנות
- תחושות נימול, עקצוץ או צריבה
- תסמינים של מערכת העיכול, ובהם תסמונת המעי הרגיש
לא כל אדם יחווה את אותם תסמינים או באותה חומרה.
שכיחות
פיברומיאלגיה היא תסמונת שכיחה יחסית, וההערכות לגבי שכיחותה משתנות בין מחקרים ואוכלוסיות. היא מאובחנת בשכיחות גבוהה יותר בנשים, אך מופיעה גם בגברים.
פיברומיאלגיה יכולה להופיע בפני עצמה או לצד מצבים רפואיים אחרים, ובהם מחלות ראומטיות דלקתיות. כאשר שתי המחלות קיימות במקביל, חשוב להבחין ככל האפשר בין כאב הקשור לפיברומיאלגיה לבין תסמינים הנובעים מפעילות המחלה הדלקתית.
מה ידוע על הגורמים והמנגנונים?
הגורם המדויק לפיברומיאלגיה עדיין אינו ידוע. המחקר מצביע על שינויים בתהליכי עיבוד וויסות הכאב במערכת העצבים ועל שילוב אפשרי של גורמים גנטיים וסביבתיים.
אצל חלק מהאנשים התסמינים מתחילים לאחר מחלה, פציעה או אירוע משמעותי אחר, ואצל אחרים לא ניתן לזהות גורם ברור. בשנים האחרונות נחקרים גם מנגנונים עצביים היקפיים וחיסוניים, אך עדיין אין מנגנון יחיד המסביר את התסמונת אצל כל המטופלים.
אבחון
האבחנה של פיברומיאלגיה היא קלינית. אין כיום בדיקת דם או בדיקת הדמיה יחידה שיכולה לאשר את האבחנה.
האבחון מתבסס על פיזור הכאב ומשכו ועל תסמינים נוספים, ובהם עייפות, שינה שאינה מרעננת וקשיים קוגניטיביים. בניגוד לקריטריונים שהיו נהוגים בעבר, אין עוד צורך בספירת מספר קבוע של נקודות רגישות.
בהתאם לתסמינים ולממצאים בבדיקה, הרופא עשוי להיעזר בבדיקות כדי לברר מצבים אחרים או מחלות נלוות. ניתן לאבחן פיברומיאלגיה גם אצל אדם הסובל ממחלה אחרת.
טיפול והתמודדות
אין טיפול יחיד המתאים לכל אדם עם פיברומיאלגיה. הטיפול מותאם לתסמינים, לחומרתם ולהשפעתם על חיי היום-יום, והמטרה היא להפחית תסמינים ולשפר את התפקוד ואת איכות החיים.
הטיפול עשוי לשלב פעילות גופנית הדרגתית ומותאמת, התייחסות להפרעות שינה, כלים להתמודדות עם כאב וטיפול תרופתי בהתאם לצורך. במקרים המתאימים ניתן לשלב גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)
טיפול תרופתי עשוי לסייע לחלק מהמטופלים, בעיקר בהפחתת כאב או בתסמינים נלווים. בחירת התרופה נעשית באופן אישי בהתאם לתסמינים, למחלות נוספות, לטיפולים אחרים ולתופעות הלוואי האפשריות.
זכויות
פיברומיאלגיה עלולה להשפיע על התפקוד היום־יומי ועל כושר העבודה. במקרים שבהם קיימת פגיעה משמעותית בתפקוד, עשויות להיות זכויות מול המוסד לביטוח לאומי, קרנות פנסיה, חברות ביטוח וגופים נוספים, בהתאם למצב הרפואי והתפקודי ולתנאי הזכאות.
